ממחדשי הקהילה היהודית בזאקרפטיה שלאחר השואה
ר' יעקב אינדיק נולד בשנת 1912 בכפר קטן בשם נרסניצה (Neresnica) שבאזור טיאצ'יב (Tyachiv)
במשפחה בת תשעה אחים ואחיות. הוא למד בישיבה ברחיב (Rachiv) והיה בין תלמידיו של הרב יוסף צבי דושינסקי המפורסם. לאחר הישיבה קיבל הסמכה והיה לשוחט באזור.
ביוני 1941 ר' יעקב אינדיק יחד עם אשתו ושני ילדים ניצלו ממשלוח לקמינץ-פודולסק, שם תוך שבועיים נרצחו 20,000 יהודים שגורשו מהונגריה, אבל מהגירוש לגטו ולאחר מכן למחנה ריכוז באביב 1944 לא הצליחו להינצל. אשתו והילדים נשרפו במחנה ההשמדה באושוויץ.
הקהילות היהודיות התקיימו בזאקרפטיה במשך מאות שנים. החל מהמאה השבע-עשרה ועד לשנת 1944 נבנו והתפתחו קהילות יהודיות מפוארות שהיו ידועות הרחק מעבר לגבולות.
לפי מפקד האוכלוסין שנערך ע"י ממשלת הונגריה ב-ינואר 1941 חיו בקרפטו-רוס כ-117,000 יהודים.
כך נחרבה הקהילה היהודית המפוארת.
עם שחרור האזור על ידי הצבא האדום הסובייטי בסוף אוקטובר 1944שבו "הביתה" לקרפטו-רוס כ-12,000 יהודים (אין נתונים מדויקים על מספר הניצולים והחוזרים לקרפטו-רוס).
בנובמבר 1944 סופח חבל הקרפטים לברית המועצות. המשטר הסובייטי החדש, משטר אתאיסטי, לא ראה בעין יפה את קיומן של קהילות דתיות, ובפרט יהודיות.
חלק ניכר ממי שחזרו לאזור הזדרזו לעלות לארץ ישראל. אלה שנשארו בקרפטו-רוס, נטשו ברובם את הכפרים ועברו לערים הגדולות. רבים מהם ניסו להחזיר לעצמם את רכושם, אלא שהשלטון הסובייטי הקשה על כך, וכך רבים מהיהודים ערק מהר ככל האפשר לצ'כיה, הונגריה ורומניה.
והיו גם אלו שהחליטו לחזור לביתם כדי להישאר בו. לפי הההערכות, כ-2,000 איש המשיכו להתגורר במקום, גם תחת השלטון הסובייטי.
גם ר' יעקב אינדיק שב לכפרו בתקווה למצוא מישהו מהמשפחה.
למרות הקשיים שהערימו הסובייטים, הניצולים מתחילים לחדש את חיי הקהילות בכל רחבי החבל, בין השאר במוקצ'בו, באוז'הורוד, בברהובו, בחוסט, בסבלוש, בסווליאה, בטיאצ'בו וביסיניה. הבעיה הייתה שהמנהיגים הרוחניים של הקהילה לא שבו מהמחנות, פרט לרב דיין אחד ומספר שוחטים שהתמקמו בכעשרה יישובים בעלי אוכלוסיה יהודית ברחבי החבל.
ר' יעקב אינדיק הבין שאם לא יינקטו צעדים, הזהות היהודית של יהודי קרפטו-רוס ששרדו את השואה תיעלם מהמפה. ביחד עם שוחט נוסף, ר' מוסקוביץ מהעיר חוסט (Chust), הוא עובר בערים ובכפרים של זאקרפטיה בחיפוש אחרי אנשים שלמדו קודם בישיבות ומזמין אותם לאספה כללית בעיר חוסט (Chust). הוא מציע שכל אחד מהמשתתפים שמוכן להיות מנהיג קהילה יישאר לזמן מה בחוסט כדי ללמוד שחיטה. 35 מתוכם נתנו את הסכמתם והשתתפו בקורס שר' יעקב אינדיק וחברו לימדו אותם. בסיום הקורס כולם נבחנו אצל הרב היחידי- ר' יוסף מרדכי כהנא ממוקצ'בו.
השוחטים החדשים השתקעו בערים של זאקרפטיה הסובייטית והיו למנהיגים בהתחדשות הקהילות היהודיות אזורים. הם היו יותר משוחטים. הם היוו סמכות רוחנית לקהילה המתחדשת כמעט בכל נושא הקשור בחיי הקהילה. הם היו פעילים בקיום בתי כנסת עד לסגירתם ע"י השלטון הקומניסטי השנת 1953, ולהקמת בתי תפילה לאחר מכן. הם היו מקור סמכות בנושאי כשרות והלכה בערי השדה, היו עורכים וכותבים ביד לוחות שנה לפי הלוח העברי, דואגים לאפיית מצות, הכנת יין כשר לקידוש ועוד .
ר' יעקב אינדיק היה שוחט בדובובה (Dubove) ולאחר מכן, בשנות ה-50, ב-חוסט (Chust). הוא היה בין עמודי התווך של יהדות זאקרפטיה ויש לו תרומה גדולה בהתחדשות של הקהילה היהודית בזאקרפטיה.
שנות הסבל של המלחמה נתנו את אותותיהן בו. הוא נפטר ב-שנת 1966 ממחלה קשה, כשהוא סך הכול בן 54.