קהילות סבאליבה

Svalyava, Ukraine
Cвалява, Украïна

סווליאבה הייתה חלק מממלכת הונגריה (מהמאה ה-11 ועד 1920, כולל בקיסרות האוסטרו-הונגרית, וכן בין השנים 1938-1944), בשם סוליבה (Szolyva) במחוז Bereg megye.

בין השנים 1920-1938 היא הייתה שייכת לצ'כוסלובקיה – בשם Svalava בחבל פּוֹד-קרפטסקה-רוּס.[PKR]

לאחר מכן הייתה חלק של ברה"מ (1945-1991) – בשם Svalyava.

מאז 1991 היא מכונה Svalyava, במחוז, הנושא שם זה ב- Zakarpats'ka שבאוקראינה.

איות / שמות אחרים עבור Svalyava הם: Svaliava, Svaľava, Schwallbach, Svalova Swalawa, Svalová, Swaljawa, Svaljava, Szvaljava ו- Svalva.

Svalyava ממוקמת כ-14 קילומטרים מזרחית-צפונית ל- Mukacheve / Munkács).

 

היסטוריה

סווליאבה נזכרת לראשונה במסמך היסטורי בשנת 1263.

היהודים התיישבו, כנראה, בסווליאבה במחצית הראשונה של המאה ה-18.

בשנת 1830 מנתה האוכלוסייה היהודית 45 איש.

בשנת 1880 חיו בעיר 319 יהודים (מתוך אוכלוסייה של 1,644 נפש, כלומר כ-20%).

ב-1921, בתקופה הצ'כוסלובקית, עלתה האוכלוסייה היהודית ל-1,099.

בשנת 1941 עלתה האוכלוסייה היהודית ל-1,423 תושבים (מתוך 8,400 תושבים – 17%).

בין המפרנסים היהודים היו משפחות שהתפרנסו ממסחר (כ-60 מפעלים עסקיים) ובמלאכות (כ-26 סדנאות). היו שם גם שבעה מפעלים ובנק, שהיה בידיים יהודיות. בנוסף, היו אנשי מקצוע (דוקטור ורוקח) וכן אנשי ציבור, פקידים וסוכנים מסחריים.

עם כיבושה ההונגרי של סווליאבה במארס 1939, היהודים נרדפו ונדחקו מעיסוקיהם. בשנת 1940 גויסו 150 יהודים מסווליאבה לגדודי עבודה, ואחרים גויסו לשירות בחזית המזרחית, שם מתו רובם. יהודים אחדים הצטרפו לצבא צ'כוסלובקיה, שאורגן בברה"מ כדי להילחם בגרמנים.

באוגוסט 1941 גורשו כמה משפחות יהודיות ללא אזרחות הונגרית לשטחי הכיבוש הנאצי, לקאמיניץ-פודולסק, ונרצחו שם.

שאר יהודי סווליאבה, למעלה מ-1,000, גורשו לאושוויץ ב-22 במאי 1944.

רבים מיהודי סווליאבה נרצחו באושוויץ, וכמה ניצולים חזרו, אך בסופו של דבר התיישבו במקומות אחרים.

ב-2001 היו בסווליאבה 17,909 תושבים ולא חיו שם יהודים.

על-פי אתר  – Jewishgenבפרק Kehilalinks

https://kehilalinks.jewishgen.org/Svalyava