העיירה בילקי Bylki (בהונגרית Bilke)
העיירה נמצאת במחוז Irshava (בהונגרית Ilosva) באיזור Bereg- ונקראת על שם הנהר Bilki , אחת משתי נהרות: Bilki ו Borzhava הזורמות שם, שוכנת על הכביש הראשי בין Munkács לHuszt.
העיירה נוסדה במאה הארבע עשרה והיהודים החלו להגיע במאה השבע עשרה, כפליטים מהפוגרומים של בוגדן חמלניצקי בשנים ת"ח –ת"ט (1648-49 ). כהוכחה נמצאו מצבות בבית הקברות היהודי עם התאריכים מהשנים ההם.
בשנות השלושים של המאה העשרים מנתה האוכלוסיה ב- Bylki ופרבריה, כעשרת אלפים נפש ומתוכם כאלפיים יהודים, שהתפרנסו ממלאכה, ממסחר ומחקלאות (בעיקר סחר בעצים ובקר), ייצור משקאות חריפים, תחנת קמח, ושאר מקצועות יהודיים טיפוסיים כגון חייטות, סנדלרות. נגרות וכו'.
היו גם כמה בעלי מקצועות חופשיים, בעלי כרמים, מורים ומנהלים בבתי ספר ופקידי ממשלה וכמובן "חדר- מלמדים".
חיי הקהילה: השם הרשמי היה "יידישע אוטונומישע קולטוס געמיינדה" ונוהלה על ידי "ראש הקהל", שני גבאים וועד הקהילה, שנבחרו בצורה דמוקרטית.
החיים החברתיים והתרבותיים היו תחת שלוש השפעות: החסידות הגליציאית של הבעל שם טוב, השפעה מבית מדרשו של החת"ם סופר מפרסבורג- סלובקיה והתנועה הציונית (בעיקר בתקופת השלטון הצ'כי, 1919-1939).
שושלת הרבנים בBILKI :
הרב הראשון היה ר' יעקב קופל, בנו של הרב שמעלקה אב"ד מ Szőllős. נפטר בשנת תרל"ד- 1874. אחריו נתמנה הרב מאיר ישראל איזראעל, מבית מדרשו של החת"ם סופר. עלה לא"י בשנת תרס"ט- 1909.
אחריו נבחר הרב אהרון ליברמן, תלמיד חכם, בעל השכלה ונואם בחסד. בגלל מחלוקת עזב בשנת תרפ"ז – 1927, עבר להונגריה ונתמנה שם לרב. הרביעי והאחרון היה הרב נפתלי צבי ווייס, מצאצאי הרבי מספינקה שכיהן משנת תרפ"ח- 1928 עד תש"ד- 1944. גורש, עם משפחתו ושאר יהודי בילקה, לגטו ברגסס ומשם לאושוויץ הי"ד.
חינוך והשכלה לציונות:
אצל הנוער ב Bylki הורגשה, בין שתי מלחמות העולם, תסיסה חזקה לקדמה. התנועות הציוניות חדרו גם ל Bylki. ביקרו בBylki שליחים מארץ ישראל ומנהיגים ציוניים מהערים הגדולות בצ'כוסלובקיה, שסיפרו ליהודי Bylki על התפתחות הישוב בארץ ישראל, על החלוצים ועל התקווה להקמת מדינה יהודית באחת הימים. התנועה הציונית השפיעה השפעה רוחנית על יהודי Bylki בכלל ועל הנוער בפרט. את ההשכלה הבסיסית קיבל הנוער בחדר, בישיבה, בבית הספר הצ'כי ואף בגימנסיה העברית
ב-MUNKACS למדו כתריסר בני נוער מBylki.
בשנת 1944 עלה הכורת על יהדות Bylki, יחד עם יהדות קרפטורוס כולה. רובם נשלחו לאושויץ ונספו בתאי הגזים, בעבודות פרך, ברעב ובמחלות. הי"ד.
שרידי השואה מיהודי Bylki, רובם לא חזרו לעירם, התפזרו לארצות שונות, בעיקר לארה"ב. ורבים עלו לישראל, לקחו חלק במלחמת השחרור ושאר המלחמות. נקלטו היטב בישוב, הקימו משפחות וזכו לבנים ובני בנים הממשיכים בבניין הארץ ותורמים לחברה ולתרבות הישראלית החדשה.
תמוז תשס"ז/יולי 2007
מאת: ד"ר משה אביטל