Vynohradiv, Ukraine
Виноградiв, Yкраïна
וינוגרדוב הייתה חלק מממלכת הונגריה) מהמאה ה-11 ועד 1920, כולל בקיסרות האוסטרו-הונגרית, וכן בין השנים 1944-1938(, בשם Nagyszőllős במחוז Megocs Ugocsa בין השנים 1938-1920 היא הייתה שייכת לצ'כוסלובקיה – בשם Sevluš בחבל Podkarpatská Rus )צּבֿד-קרפטסקה-רוּס) PKR]].
לאחר מכן הייתה חלק של ברה"מ (1991-1945) – בשם Vinogradov.
היא מכונה מאז 1991 Vynohradiv במחוז Vynohradivskyi ב-Zakarpats'ka שבאוקראינה.
איות / שמות אחרים עבור Vynohradiv הם: ,Szhelish, סליש ,Szöllös, Seylesh
Velký Sevluš, Wynohradiw, Beregszollos, Sasvar, Sevliush, , סליאסו מארה
.Horvinogradovo -וינוגרדאו ו ,Sevlyush, Sevljus, Sewlusz, Sollos
)RU (וינוגרדוב ,)Nagyszőllős (EN), Sevluš (CZ)
וינוגרדוב ממוקמת 19 ק"מ מערבית ל- Khust / Huszt ו-30 ק"מ מזרחית ל- Berehove Berehzász /, בסמוך לגבולות הונגריה ורומניה, ליד נהר הטיסה, אשר זורם למטה מהרי הקרפטים.
העיר נזכרה לראשונה בשנת 1262 בשם Zceuleus. שמה ההונגרי ,Nagyszőllős, נגזר מהמילה szőllő, שמשמעותו "ענבים", שכן האזור הוא מחוז יין חשוב. העיר הייתה אחת העתיקות בחבל Ugocsa שבממלכה ההונגרית ,והייתה מיושבת על ידי יצרני יינות של בית המלוכה של אותה תקופה, אשר סייעו להפוך את העיר ואת שאר המחוז למחוז היין שהוא כיום .
בשנת 1329 העניק המלך צ'רלס רוברט זכויות יתר לעיר, שהפכה למושב בית המלוכה ההונגרי, מעמד שהחזיק עד חתימת הסכם טריאנון ב-1920.
ב-23 בינואר 1662, במהלך הקרב על Nagyszőllós, הנסיך יאנוש KEMÉNY, אשר שלט בטרנסילבניה בזמן זה, הובס ונהרג על ידי הצבא העות'מאני, שהיה בברית עם הנסיך Apafi.
מאוחר יותר, בשנת 1717, רוב אזרחי העיר נהרגו על ידי ערב רב של פולשים טטאריים לאזור.
היהודים הראשונים התיישבו, כנראה, ב- Nagyszőllós במחצית הראשונה של המאה ה-18. בשנת 1768 התגוררו בה שתי משפחות יהודיות.
בשנת 1880, האוכלוסייה של סביבת Nagyszőllós הייתה 4,400, מתוכם 500 תושבים היו רומנים.
בשנת 1877, האוכלוסייה של NagySzöllös כללה 1,191 איש, והייתה מורכבת מהונגרים, Rusyns )רוסינים( ויהודים; החלוקה מבחינה דתית הייתה: רומית קתולית
)337(; יווני קתולי) 94(; אגנוסטי) 9(; רפורמים) 558(, יהודים) 19(.
ב-1910 גדלה האוכלוסייה ל-7,811 נפש ,כשרוב תושביה היו הונגרים.
פליטים יהודים רבים הגיעו מגליציה בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כולל חסידים עם מנהיגיהם. האוכלוסייה היהודית גדלה משמעותית לאחר המלחמה, והגיעה בשנת
1921 ל-2,913; בשנת 1941 היו בעיר 4,262 יהודים )מתוך 13,331 – כלומר %32(.
באמצע המאה ה-19 נפתחה ישיבה עם עשרות תלמידים, ובית כנסת גדול )כנראה בנוי מאבן( הוקם בתחילת המאה ה-20. הקהילה קיימה מספר רב של ארגוני רווחה וצדקה. היא גם תמכה בישיבה המנוהלת על ידי הרב יצחק וייס, ראש שושלת חסידי ספינקה. כן פעל בית ספר עברי ובו 150 ילדים.
רוב המסחר של העיר היה בידיים יהודיות. ליהודים היו גם שני בנקים, שלוש טחנות קמח, שתי מזקקות, מפעל שימורים, בית חרושת ללבנים וכמה חוות חקלאיות יהודיות .היו גם אקדמאים יהודיים: ארבעה רופאים, שני וטרינרים, שישה עורכי דין ושלושה מהנדסים. כמה מהם היו פקידים מנהליים.
בתקופה שבין שתי מלחמות הרפובליקה הצ'כוסלובקית היו הציונים בסבלוש/סיילש פעילים מאוד, והמפלגה "הלאומית היהודית" השפיעה רבות: היא זכתה ב-11 מתוך 36 המושבים במועצת העירייה שנבחרה ב-1921 וגם סגן ראש העיר היה מטעמה.
"אגודת ישראל" הייתה גם כן פופולרית והקימה בית ספר לבנות "בית יעקב".
למועדון הספורט "מכבי" היה סניף בעיר.
במארס 1939 כבשו ההונגרים את סבלוש/סיילש וב-1940 גוייסו מאות יהודים לגדודי העבודה ההונגריים לעבודות כפייה, או שירות בחזית המזרחית, שם מתו .
בסוף יולי או בתחילת אוגוסט 1941 גורשו לאוקראינה עשרות משפחות יהודיות ללא אזרחות הונגרית, שם נרצחו כמה מהן. כמה משפחות הצליחו לחזור הביתה לאחר שהוחזקו במחנה מעבר, ורק לאחר מכן הועברו לגטו NagySzöllös.
בתחילת 1944 הוצאו להורג כמה יהודים, בשל חברות, לכאורה, בארגון מחתרתי.
ב-1944, לאחר כיבושה של הונגריה בהונגריה, מונה היודנראט )מועצת היהודים( ואלפי יהודים מהאזור הועברו בכוח לגטו NagySzöllös. התנאים היו צפופים מאוד ,התגוררו שם משפחות רבות יחד באותו חדר ,מתוך כוונה לגרום סבל ומחלות.
בין 20 במאי ל-3 ביוני 1944 גורשו היהודים מגטו של NagySzöllös לאושוויץ בשלושה משלוחים.
מספר גדול מיהודי וינוגרדיב נרצחו בשואה. רוב היהודים שנותרו בחיים ,וחזרו לעיר לאחר המלחמה, עזבו. חלקם היגרו לארצות הברית, למדינות שונות באירופה – וחלקן אף לאוסטרליה .
כ-400 יהודים עלו לישראל, חלקם באופן בלתי חוקי בתקופת המנדט הבריטי.
היום ,Vynohradiv, למרגלות ההר השחור, היא העיר החמישית בגודלה באזור Zakarpats'ka, עם אוכלוסייה שמנתה 24,366 תושבים בשנת 2007. זהו מרכז תעשיה ותקשורת, ביתו של "קונסורציום הייצור "אלקטרון".
יש גם מפעל למוצרי פלסטיק, עסקי תפירה, הנעלה, שימורים ומפעלי גבינה.
על -פי אתר Kehilalinks בפרק – Jewishgen
https://kehilalinks.jewishgen.org/Vynohradiv